החלטה בתיק רת"ק 49834-06-11

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע

בת"ק 4495-11-10 ניתן ביום 15.6.11

ע"י כב' השופט עמית כהן

1.         זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר-שבע, אשר קיבל באופן חלקי את תביעתם של המשיבים, בני זוג אשר התקשרו (בשנת 2004) בהסכם עם המבקש, רופא ועו"ד במקצועו, לייצג את המשיבה 2 (להלן: "המשיבה") בתביעה נזיקית עקב פגיעתה בגפיים התחתונות, במהלך שיעור ספיניניג במכון כושר בבאר שבע. תביעת הנזיקין הסתיימה בהסכם פשרה, שאושר ביום 28/08/10, ובמסגרתו שולם למשיבה סך של 67,44 ש"ח, כשסך זה כולל שכ"ט והוצאות משפט. בהתאם להסכם שכר הטרחה בין הצדדים, אמור היה המבקש לנכות מהסכום הנ"ל את הוצאות המשיבה, להותיר ברשותו 25% בתוספת מע"מ ולהעביר את היתרה למשיבה. בהתאם, ניכה המבקש את אגרת ביהמ"ש ששולמה על ידי המשיבה (בסך 587 ש"ח) ואת הסכום ששילמה למומחה שמינה ביהמ"ש (בסך 2,887 ש"ח), הותיר ברשותו סך של 18,550 כשכ"ט (כולל מע"מ) והעביר למשיבה סכום של 48,890 ש"ח. לטענת המשיבה ובעלה (המשיב 1 בבקשה זו, להלן: "המשיב") המבקש היה אמור לנכות גם סכום של 4,000 ש"ח ששילמו למומחה, דר' רסין, אליו הופנו על ידי המבקש ואשר הכין עבורם חוות דעת; 1,000 ש"ח ששילמו עבור בדיקת EMG שבוצעה על ידי דר' פרקש; וכן 300 ש"ח שהפקידו אצל המבקש עבור צילום תיקה הרפואי של המשיבה. בנוסף טענו, כי סכום שכר הטרחה הכולל, בשיעור 25%, הוא מופרז ומנוגד לכללי לשכת עורכי הדין, ועל כן ביקשו החזר בסך 11,175.30 ש"ח. המבקש, לעומתם, טען כי אין להתערב בהסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים ובחישובים שערך בהתאם. הוא הצדיק את אי ניכוי הסכום ששולם (אם שולם) לדר' רסין, באי המצאת קבלה מטעמו; טען, כי המשיבים לא שילמו דרכו סך של 1,000 ש"ח עבור הבדיקה לד"ר פרקש וכי אם היו עושים כן היה מוציא חשבונית, כפי שעשה לגבי כל יתר התשלומים; ובאשר לתיק הרפואי טען, כי מדובר בתיק רפואי הקשור בתאונה קודמת שהמשיבה עברה (בשנת 2003) וכי אין לו כל קשר לתביעה הנזיקית, ולכן לא קיזז סכום זה בטרם חושב שכר הטרחה. לאור האמור ביקש לדחות את תביעת המשיבים  על הסף.